להתמודד עם דחיה

בזווית העין אני רואה אותה מתקרבת אני מעמיד פנים שלא ראיתי מסתכל אל השולחן החבר שאיתי בקפה שקוע בפלאפון

פנלופה קרוז השכונתית אני מכנה אותה אנחנו מכירים שנים ויש חיבה הדדית אבל תמיד איכשהו אני יוצא מהמפגש איתה בהרגשה של דחוי

התגובה שלי לא נעלמה מעיניה היא צועדת בין השולחנות היישר אלי אני מושיט לה יד ולוחץ לחיצה רפה "זה היחס שלך אלי? מה זו הסנוביות הזו ?" היא אומרת.

אני קם מקרב בעדינות את היד שלה אלי ומנסה לנשק אותה על הלחי היא מושכת את ידה בחוזקה וצועדת הרחק ממני "אתה לא רואה שאני בשיחה?" היא אומרת מצביעה על האוזניות שלה ונעלמת.

"לא היית צריך לאכול את הפיתיון" אומר החבר " קשיחות אחי"

ואילו אני חושב שהתנגדתי לזרימה אמרתי "לא" למשהו שהחיים זימנו לי ואכן הרגשתי התכווצות בהתעלמות ואז החיים לא ויתרו והמחישו לי באופן יותר ברור

עכשיו אני עומד ומרגיש לגמרי בזרימה כל נים בגופי פועם וחי ומוצא את עצמי צוחק עם עצמי על עצמי ועם העולם המופלא הזה

שרנו אינטימיות מודעת ליווי אישי בתל אביב https://goo.gl/qgszTp